אישה שקופה ברגע מתגעגע נוסעת לעיר
זרה לחפש מישהו שרק ייגע, הולכת
לאיבוד במבוך הררי מתפצל לשלושה שבילים
ואיך תדע על גב ההר לאן הדרך לעיר זרה מקפלת
מכונית שברולט מכונפת למזוודה צוחקת לאישה
המתפתה להאמין שתוכל לשאת מכונית כל
כך כבדה, איש צעיר, מלצר, על פי מדיו, עובר בדרכה
ושואלת לאן הדרך מגב ההר אל בית מלון מעוטר כיפות מקומר
חלונות, והמלצר, שערו אסוף בזנב סוס, נחיריו רוטטים כסוס
במרוצתו, מורה לה שביל בלשון מעדנות, אישה
שקופה לא מאמינה ומקפלת את המכונית למזוודה ויורדת
ברגל, ומוצאת את עצמה בבית מלון מעוטר
כיפות בעיר זרה והמלצר גוהר על גופה העירום המכוסה
בשמיכה, אחת ושתיים גופה נענה בעדנה מבעד למחיצה ואז
במפתיע היא משליכה את המלצר מעליה ומסתפקת בגילוי
שגופה למרות השמיכה העבה והשנים הרבות נענה בעדנה
והמלצר בספקנות מסרב, והיא בקול מצווה, תסתלק, אבל
מיד, והמלצר לא מאמין שבאמת, והיא מתנצלת, אתה בטח
חושב שלאן הדרך רק תירוץ, אבל באמת
באמת, והמלצר נכנע בנחיריים רוטטים לציווי ובורח למטבח
המלון מקומר החלונות, והאישה אוספת את בגדיה אחד
אחד והם נאבדים לה פה
ושם, מתרוצצת בגרביים לחפש
חולצה לחפש סוודר מפני
שבטלפון של הלובי מישהו מוכר מחפש
אותה, מישהו מכריז על שמה, אין לאן
לברוח אפילו בעיר זרה, נערה בסינר לבן תמהה, לאן נעלמה
הגברת המעניינת שעברה כאן לפני דקה, והאישה השקופה
שומעת ומתרעמת למה מעניקה לה
הנערה את התואר הזה ובליבה היא מבקשת
להיות סתם, ורק זיכרון העדנה של הגוף
הנענה מנחם את היקיצה לבית המוכר